<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ז</h1>
<h2>דף עב:</h2>
[מצות עשה], הרודף אחר חבירו להרגו אפילו היה (הנרדף) [הרודף] קטן הרי כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף (רמב"ם רוצח ושמ"נ פ"א ה"ו ע"ש). כיצד אם הזהירוהו והרי הוא (היה) רודף אחריו אע"פ שלא קבל עליו התראה מאחר שעדיין הוא רודף הרי זה נהרג, ואם יכולין להצילו באחד מאיבריו של רודף כגון שיכו אותו בחץ או באבן או בסייף ויקטעו את ידו וישברו רגליו או יסמו את עיניו מצילין ואם אינן יכולין לכוין ולא להצילו אא"כ יהרגוהו לרודף הרי אלו הורגין אותו אע"פ שעדיין לא הרג שנאמר וקצותה את כפה לא תחוס עינך, אחד במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות אחד האיש ואחד האשה, ועניין הכתוב שכל החושב להכות את חבירו הכאה הממיתה אותו מצילין אותו באחד מאיבריו של רודף ואם אי[נ]ן יכולין מצילין [אותו] אף בנפשו שנאמר לא תחוס עינך (ע"פ רמב"ם שם הל' ז'—ח') כאשר בארנו בספר מצות לא תעשה (קס"ד) וכן היא שנויה בספרי (תצא פיסקא פ"ג) כאשר בארנו לדברי חכמים. ורבי יהודה אומר שם נאמר כאן לא תחוס עיניך ונאמר בעדים זוממין לא תחוס מה להלן ממון אף כאן ממון ובפירוש חומש (דברים כ"ה י"ב) תפס רבינו שלמה כדברי רבי יהודה שהוא יחיד.
